בואו להכיר מקרוב את דניאל נסיבוב, הפנים שמאחורי המותג Exit Room. הוא היה מהראשונים שהביאו לארץ את טרנד חדרי הבריחה והיום, עם פריסה בכל הארץ, הוא מדבר איתנו על הקשיים של ההתחלה, האהבה לעיסוק, והשאיפות לעתיד.
מי אתה?
דניאל נסיבוב, בן 31 מבאר שבע, איש שיווק במקצועי.
רקע כללי על החברה:
אקזיט רום היא מהחברות הראשונות והגדולות בשוק חדרי הבריחה בישראל. החברה מעסיקה למעלה מ - 50 עובדים ומפעילה נכון להיום 8 חדרים הפרושים בכל רחבי הארץ.
איך הגעת לעולם הזה?
"חדרי בריחה מעולם לא היו אצלי תחביב, ובכלל לפני שהקמתי את Exit Room לא הייתי באף חדר בריחה. שמעתי על חדרים בחו"ל כבר לפני כמה שנים, אבל מעולם לא חשבתי לעשות עם זה משהו. לפני שנה וחצי נזכרתי בנושא והחלטתי לפתוח את החדר הראשון בתל אביב. התחלנו עם חדר אחד והיינו בטוחים שבמקרה הטוב הוא יהיה פעיל בסופי שבוע. היום הגענו למצב שהחדרים פעילים כל השבוע וסופי שבוע נתפסים שבועות מראש".
אקזיט רום היו מחלוצי התחום בישראל, שהתחילו לפעול כשעוד אף אחד לא הבין מה הם עושים. "כשרצינו לשכור מקום לחדר הראשון שאלו אותנו על מה מדובר כשענינו שמדובר במשחק אף אחד לא הסכים להשכיר לנו כי חשבו שמדובר על סוג אחר של משחקים... חשבנו איך לפצח את הבעיה ולבסוף בחרנו בסיפור הגיוני יותר לאדם הממוצע – שאנחנו פותחים חוג חשיבה. היום הכל יותר קל שכולם יודעים מה זה חדר בריחה. בתחילת הדרך נאלצנו לעשות הרבה עבודה שיווקית". הוא מסיים בצניעות, "אני חושב שדי תרמנו לשוק הזה בארץ".
מאיפה שואבים השראה לרעיונות?
"רובם מהראש, מניסיון החיים שלך. אני לא ממציא שום דבר, ברגע הנכון אני נזכר במשהו שיתכן וראיתי איפשהו אבל אני לא מודע לכך". דניאל מקביל את חווית היצירה לסופר, "גם כשאתה כותב סיפור הוא מתבסס על משהו שראית וחווית. אני לוקח את הסיפור שיש לי בראש ומייצר אותו במציאות". כיום תהליך יצירת חדר הוא די מוסדר והאתגר הוא על רעיונות מגניבים. כבר לא מספיק לנעול אנשים בחדר, חייבים לחדש ולרענן".
מה אתה אוהב בעולם הזה?
"אני אוהב את האנשים. האנשים שמגיעים אלינו אלו אנשים שכיף לשרת. עד היום עברו אצלנו עשרות אלפי אנשים ולא נתקלנו ב'ישראלי המכוער'. עבודה עם אנשים איכותיים היא כיף גדול, נכון שלא הכל מושלם ולפעמים יש תקלות אבל אנחנו תמיד מטפלים בהן. אפשר לומר שהתעשייה מביאה אלינו את הישראלי היפה. בתחילה חשבנו על תרחישים שעלולים לקרות, כמו איחורים אז יצרנו מרווח של שעה בין המשחקים ולהפתעתנו אנשים הגיעו בזמן, צמצמנו לחצי שעה ועדיין אנשים הגיעו בזמן.
כשאנחנו עוברים לשוחח על התחרות בשוק, החדרים שנפתחים כפטריות אחרי הגשם, הוא נשמע רגוע ובטוח. "יש תחרות אבל אני אוהב אותה. היא בריאה, לא נותנת לך לישון, וגורמת לך לעבוד כל הזמן. אני לא מצליח להירגע כי אני כל הזמן חושב שאם אני לא אעשה משהו אז מישהו יעשה את זה יותר טוב ואני לא אשיג את כל המטרות שהצבתי לעצמי.
בתחילה הייתי רואה את כל החדרים שנפתחים וזה היה כואב. אבל אז הבנתי שזה החיים, ושיש מקום לתחרות בריאה."
אנקדוטה מעניינת:
"הצעות נישואים בחדרים שלנו הם כבר מזמן לא אירוע מיוחד. בכל חדר יש לפחות הצעת נישואים בחודש. בפעם הראשונה זה היה נחמד אבל כרגע זה כמו להציע נישואים בצניחה חופשית. אני בטוח שברשימות של איך להציע נישואים בדרך מקורית יש כבר אסקייפ רום.
היה לנו גם מקרה שמישהי כמעט ילדה באחד החדרים, הזמנו אמבולנס, זה היה אירוע ממש מיוחד והמפעיל היה מאוד מרוגש. לימים הסתבר שמדובר במפעיל בר מזל במיוחד. כעבור שבועיים במשמרת של אותו מפעיל הגיעה לשחק בר רפאלי. כמה אנשים יכולים לספר שהם נעלו את בר רפאלי באזיקים בחדר סגור בשעה 2:00 לפנות בוקר?".
טיפ לשחקנים:
"תזהרו, זה ממכר ויכול לעלות לכם הרבה כסף. שלא תגידו שלא אמרתי."