מיכאל ספרן, מנכ"ל קווסטמניה, מספר לנו את סודות ההצלחה של חדרי בריחה – למה אנחנו כל כך אוהבים את הבילוי הזה מכל מגוון הבילויים שעומדים לרשותנו, למה אנחנו רוצים לבוא שוב ושוב לכמה שיותר חדרי בריחה, ומגלה לנו את נוסחת 5 הגורמים הקריטיים לחדר בריחה למוצלח.

בתחילת הדרך, כאשר מיכאל ושותפיו – חבורה של בחורים חסונים מברית המועצות – החליטו להקים מתחם של חדרי בריחה בישראל, הם נתקלו בחוסר היענות של בעלי נכסים רלוונטיים להשכיר להם מקום. אם במוסקבה הטרנד של חדרי בריחה כבר חי ובעט, בארץ כשאמרו חדרי בריחה היו מי שחשבו שמדובר בחדרי בריכה ולא בריחה, וכשמיכאל ושותפיו ביקשו לשכור חדרים לפי שעה, שעובדים סביב השעון, רוב בעלי הנכסים אמרו להם - תודה, אנחנו לא מעוניינים לפתוח מכון ליווי. לא ייאמן שרק לפני כמה שנים, חדר בריחה היה מונח שכמעט אף אחד לא ידע מהו.
מיכאל ושותפיו עברו את המשוכה הראשונית, פתחו את מתחם חדרי הבריחה המיוחל, והיום הטרנד של חדרי בריחה כל כך נפוץ, שאנחנו מדברים על כ-30,000 חדרים ברחבי העולם, וכ-16,000 איש שביקרו בקווסטמאניה בלבד.

אז למה אנחנו כל כך אוהבים חדרי בריחה?
מיכאל מספר לנו שיש כמה סיבות שמסבירות בצורה אינטואיטיבית למדי, למה אנחנו כל כך נמשכים לבילוי בחדרי בריחה.
הראשונה היא העובדה שמדובר במשחק. בחיי היומיום שלנו אנחנו נדרשים להיות רציניים, אחראיים, להתנהג לפי קודים מסוימים, אבל בתוך תוכנו – אנחנו עדיין ילדים שרוצים ואוהבים לשחק. על זה בדיוק מתבסס תחום שלם הנקרא GAMIFICATION, שעושה שימוש בעובדה שאם נבקש לעשות משימה, מטלה, עבודה או כל דבר אחר שאנחנו צריכים לעשות – בצורת משחק – אוטומטית אנחנו מגדילים את הרצון והמוטיבציה לעשות את המשימה, להשקיע בה, ולתת יותר מעצמנו בפחות תחושת מאמץ. זה בדיוק מה שקורה בחדרי בריחה.
הסיבה השנייה היא החיבור שלנו לסרטים, שנובע מהחיבה שלנו לאסקפיזם, בריחה לעולמות אחרים, לחוויות אחרות, ליציאה מהדמות שלנו ומהחיים היומיומיים שלנו לדמות אחרת ולחיים אחרים. זה מרגש ומושך אותנו. לכן, חדרי בריחה המעוצבים כתפאורה של סרט ועולמות אחר מכניסים אותנו לעולם חלופי, חוויה שאנחנו רוצים עוד ועוד ממנה.
הסיבה השלישית היא התחרותיות הטבועה בנו. אנחנו אוהבים ורוצים לנצח, להיות ראשונים, להתחרות באחרים וכך להראות לאחרים ולעצמנו שאנחנו טובים מאחרים. אנחנו רואים את זה גם על עצמנו, וגם כהורים לילדים – עד כמה הורים אוהבים לראות את הילדים שלהם מנצחים ומגיעים להישגים טובים יותר מילדים אחרים.
הסיבה הרביעית היא הפוכה לשלישית והיא דווקא שיתוף פעולה. אפשר לראות את זה את בצורה ברורה, בכך שחדרי בריחה הפכו לבילוי משפחתי מועדף, במיוחד בישראל. אם משפחות התרגלו לכך שבילוי משפחתי משותף כרוך תמיד בפשרה – או שעושים משהו שהילדים רוצים לעשות וההורים מתפשרים, או שעושים משהו שהמבוגרים רוצים לעשות והילדים מתפשרים, פתאום מגיעה צורת בילוי שמאפשרת לכולם לבלות יחד, להתגבש וליהנות, בלי שאף אחד צריך להתפשר. אנחנו רואים את זה גם בדייטים. אחד הדברים שזכורים לי ביותר הוא בחורה ששמתי לב שמגיעה בכל פעם עם בחור אחר לחדרי הבריחה שלנו. לבסוף הסתקרנתי ושאלתי אותה מה הסיפור, והיא ענתה שלכאן היא מביאה את הדייטים שלה. שאלתי מדוע ומה היא מנסה לבדוק, והיא אמרה שללא ספק כך היא בודקת את ההתנהגות של הבחור הפוטנציאלי בחדר: עד כמה הוא משתף פעולה, עוזר, פותר לבד, מתרברב ועוד. אגב, היא הפסיקה לבוא בשלב כלשהו, כך שאני מקווה שהיא מצאה את השותף שלה לחיים ולא רק למשחק.

עכשיו שאנחנו מבינים את הסיבות שמושכות אותנו לבלות בחדרי בריחה, מגלה לנו מיכאל את נוסחת 5 הגורמים, בלעדיה הסיכויים של חדר בריחה להיות מוצלח – לא גבוהים:

ממה יש לברוח?
אחד הדברים החשובים בחדר בריחה הוא התמה, הסיפור, או במילים אחרות – ממה אנחנו בורחים? סיפור הרקע יכול להיות מעניין, מסקרן ומהודק, אבל חשוב מאוד שהוא יכיל סיבה ברורה ומיידית למה השחקנים חייבים לברוח ולצאת מהחדר תוך שעה. אחרת, גם אם הסיפור מעניין, מההתחלה הוא לא יספק תחושה קריטית של משהו שקריטי לברוח ממנו.

אפקט הוואו
אם נכנסתם לחדר ואמרתם "וואו", החדר עשה את שלו מבחינה זו. זוכרים שדיברנו על כמה אנחנו אוהבים את הבריחה מהמציאות שלנו וכניסה למציאות אחרת, כמו בסרטים? חדר בריחה טוב צריך לספק לנו את התחושה הזו, אם באמצעות העיצוב, התפאורה, האביזרים, המראות, הקולות ואפילו הריחות בחדר, כדי שנרגיש חוויה הכי מציאותית שאפשר.

ההצלחה הראשונה
לפתרון החידה הראשונה חשיבות גדולה ביותר. אם השחקנים נתקעים במשימה הראשונה בחדר, תחושת הכישלון עלולה להוריד להם את המוטיבציה ולגרום להם לאבד סבלנות. לכן חשוב מאוד לדאוג לתחושת הצלחה וניצחון בחידה הראשונה, כדי להמריץ את השחקנים לשעוט לעבר יתר החידות, בשיא הכוח.
בהקשר זה, בניגוד למדינות אחרות, לקהל הישראלי חשוב מאוד לסיים את החדר, בזמן, עם כמה שפחות עזרה. העובדה שסטטיסטיקת ההצלחה של סיום חדר בריחה בזמן עומדת בישראל על 90% היא כנראה תוצאה של האופן בו חדרים נבנים, כך שהשחקנים הישראליים יסיימו את החדר בזמן ומבלי להיתקע באופן משמעותי או לקבל עזרה משמעותית. זה הופך את חדרי הבריחה בישראל לעסק מורכב יותר, כי תחשבו שצריך לבנות אותם ברמת קושי ואתגר כך שהם לא יהיו קלים מדי (לסיים חדר עליו שילמנו מאות שקלים ב-20 דקות זה מבאס ולא באמת כיף ומאתגר) ומצד שני שלא יהיו קשים מדי. במילים אחרות, הם צריכים להיות ברמת קושי שמאפשרת פתרון בזמן ממוצע של 50 דקות, למרות שהשחקנים הם קהל שונה ומגוון של אנשים. לא פשוט כשחושבים על זה...

לראות את הסוף
כשאנחנו משחקים בחדר בריחה ועוברים מחידה אחת לשנייה לשלישית ומתקדמים במהלך הטבעי של החדר, אנחנו כשחקנים לא באמת יודעים כמה חידות עוד לפנינו עד לפתרון החדר כולו ויציאה ממנו. לכן, אחד הדברים החשובים הוא לכלול בחדר חידה אי-שם בשלושת רבעי החדר, שתראה לשחקנים שהם בחידות האחרונות של החדר ולקראת פיצוח שלו, כמו מעין סימון דרך שמראה כמה נשאר עד לסוף המסלול.

מחיאות כפיים של הצלחה
אנחנו אוהבים חדרי בריחה בין השאר בגלל החשיבות הפסיכולוגית שיש לתחושת ניצחון האישי וקבוצתי שלנו, לצורך שלנו להרגיש שאנחנו יכולים ומסוגלים, שאנחנו טובים יותר מאחרים בקבוצה ומאחרים בקבוצות אחרות. לכן, כששחקנים מסיימים חדר בזמן קצר יחסית, אנחנו רואים שישר הם מתעניינים ושואלים איפה ומתי התוצאות יפורסמו. הם רוצים להתגאות בהצלחה שלהם, ובצדק. לכן, חדר בריחה טוב הוא כזה שכשהשחקנים מסיימים את החדר בהצלחה הם יוצאים החוצה לחגיגה של חיזוקים חיצוניים על ההצלחה שלהם: מחיאות כפיים, תמונת ניצחון למזכרת, מחמאות ושבחים מהעובדים במקום, וכל מה שמשלים את חוויית ההצלחה בצורה מלאה וראויה.